דומע במסתרים
דומע במסתרים, אני. למה? כדי להימנע מהסברים על מה ולמה? כדי למנוע מאחרים תחושות של אי נוחות. וככל שחולף הזמן, ההזדהות דועכת, ודמותך נמוגה... לא בביתנו, לא באיזורי המחייה שלנו.
שלום גלעד.
דומע במסתרים, אני.
למה?
כדי להימנע מהסברים על מה ולמה? כדי למנוע מאחרים תחושות של אי נוחות.
וככל שחולף הזמן, ההזדהות דועכת, ודמותך נמוגה... לא בביתנו, לא באיזורי המחייה שלנו.
עוסקים אנו בענייניך, בזיכרונך, ובלהעלות אותך על נס.
השנה, הפקנו אלבום מהודר לכבודך, אלבום שהופק על ידי המועצה האזורית חוף אשקלון, ובעזרת תלמידי כיתות י' בתיכון האזורי, ובהנחיית אקדמיית "דרכא".
כמו כן, הפקנו פודקאסט המופץ בספוטיפיי, גם זה הופק על ידי המועצה האיזורית, ובהנחיית המחלקת הסוציאלית במועצה, בו רואיינתי וסיפרתי עליך, אבל, היה חסר לי שיר לסיום, שיר שאהבת, וחברך הטוב קובי קנלי, סיפר לי על השיר הקנייתי בסווהילית "אקונה מטטה", שאותו נהגת לשיר בכל עת שעלה בראשך להביע שמחה ואושר.
שיר זה עלה למודעות הכללית דרך סרט האנימציה "מלך האריות", אמרתי לך לפני שנתיים, שאתה הוא מלך החיות, אז "אין בעיה - אקונה מטטה" הנה עלית בדרגה, עכשיו אתה מלך האריות.
כמו כן, לפני חודשים ספורים, הוחל בהנעת פרוייקט דפיבלטורים ברחבי גן יבנה, לזכרם של כל הנרצחים תושבי גן יבנה, היית פעם תושב לשנה וחצי, ועכשיו אתה תושב קבע.
והיד עוד נטויה לפרוייקטים נוספים...
והדובדבן שמעלה את זיכרונך מעלה מעלה, הוא ספר התורה.
רבות פעלתי וחיפשתי את הסופר שיכתוב את הספר, חיפשתי את בית הכנסת בו יתארח הספר לכשיכתב, אבל הפרוייקט נשרך ונגרר עוד לפני התחלתו, ואז...
אורן קרן מנתיב העשרה, אביו של טל ז"ל שנרצח בחוף זיקים, שלח הודעה שהמכינה הקדם צבאית שהוקמה במושב, ושמה הוא "בנתיב של טל" , ממש ליד הדירה שבה גרת, בצמוד למקום החנייה שהותרת בה את הקורבט, קיבלה תרומה של ספר תורה לזכרו של הבן טל קרן ז"ל, ואביו שאל אם יוכל לשתף את תרומת ספר התורה לזכרם של כל הנרצחים במושב, וכולם הגיבו בחיוב, ובתאריך 29 לספטמבר, הוכנס הספר לבית הכנסת במושב.
ובזה השגתי מספר מטרות...
הספר קיים ומוכן לשימוש מיידי, ונתרם על ידי זוג מקסים.
מטרה שנייה, לספר יש מקום להיות בו, והמקום הוא בית הכנסת ביישוב שבו גרת, היישוב שלך, ובטוח שיתייחסו לספר בחיבה יתרה, ויקראו בו באופן תדיר.
החגיגה הייתה מרגשת, סוחטת דמעות ומרוממת בצהלות שמחה וריקודים על ידי כל המלווים, ובמיוחד חניכי המכינה, משפחתם וחבריהם.
והכי חשוב, נותרתי עם מספיק אויר לנשימה להנעת הדבר הבא... וזה שיבוא אחריו...
נ.ב. הוזמנתי על ידי מנהלי המכינה לבוא אל המכינה בכל מחזור, ולספר לחניכות ולחניכים עליך, ולשתף אותם בפועלך בכל התחומים.
ומה עם הנצחתך ברשת?
האתר שהקמת שוקם, ועלה לאוויר בתאריך 21 לאוגוסט 2025.
האתר להנצחתך יעלה לרשת בקרוב מאוד, לולי הטרדות שליוו ומלווים אותי בחודשים האחרונים, לולי החורים בקורות חייך והקושי להשיג חומרים עליהם - הוא היה כבר באוויר.
ממקום מושבך אתה לבטח יודע את הסיבות, המונעים ממני לשלוט בזמנים להפקת המידע האדיר שהותרת ושיש לנו לספר.
ילדי שלי,
גם אם לא נפגשנו לעיתים תכופות, הקשר בערוצים השונים, הרגיע מעט.
לשבת איתך ליד שולחן האוכל במטבח, על הנדנדה בחצר, או בעמידה ליד המנגל, ולשוחח על כל נושא שבעולם, רק לא על פוליטיקה מכוערת כפי שנוכחת בשנה שקדמה לעלייתך השמיימה, והערת בפניי על כך - לידיעתך, דבר לא השתנה מאז, בעצם השתנה, נהייה מכוער יותר.
אבל, הדובדבן שבשיח איתך, היה היין... יין שכל כך אהבת, אהבת כל יין - כל עוד הוא טוב, אבל את היין שלי, אהבת יותר מכל. התגאית בו בפני כל חבריך, וצילמת את הבקבוקים בחברת כל המטעמים שערכת או שערכו אחרים באירועים שונים בהם הצגת את היין. ובקושי לקחת מספר מועט של בקבוקים, עקב הטיסה לאמריקה הכול כך מגבילה.
הלוואי ויכולתי לשלוח לך יותר.
השישייה שהכנתי לך לאחר שחזרנו מחגיגת המנגל ליום הולדתך ה-48, עדיין ממתינה לך, בחדר היין.
אתה לבטח זוכר, על ההסברים שלי לך ולכל מי שביקר ביקב, על תהליך יישון היין בחביות, על כך שבאופן מתמיד לכל תקופת היישון, יש צורך למלא את החביות עד תומם, כדי למנוע התחמצנות של היין, כתוצאה מהחלל שנוצר עם אידוי היין.
ולאן מתאדה כל היין?
אל המלאכים שמרחפים ממעל, מכאן נולד המושג Engles share חלקם של המלאכים.
המלאכים מקבלים את חלקם, ותמורתו הם משגיחים על היין לבל יתחמצן, וישמור על צבעו וריחו המשכר. וכך אנו מקבלים את ברכתם, להפקת יין עשיר ומרוכז.
עכשיו, כשאתה מלאך, תוכל להסניף את חלקך שמתאדה כלפי מעלה.
הבעיה היא, שמאז לכתך, הפסקתי את ייצור היין, וגם סגרתי את העסק, כי לא חשתי שום סיבה להמשיך בכך - עכשיו, כשאינך.
בשנים האחרונות ציפיתי רק לך, שתבוא ונשתה ותיקח בקבוקים ככל שתרצה.
אבל..., וזה אבל גדול, אולי אחטא בחבית אחת או בשתי חביות, ולו רק כדי לתת לדמיוני נקודת אחיזה, בה אחזה ברוחך מרחפת ממעל.
ילדי שלי,
תמיד היית מלאך בשבילי, מאז שנולדת, וזה היה שמך למספר ימים "מכאל", עד שהמרנו אותו לגלעד.
אתה יודע... מיד לאחר לכתך, הפקתי תמצית רישום ממשרד הפנים, ונדהמתי לראות שהשם הראשון שלך, שהיה מכאל, נכתב ללא האות יוד כפי שנוהגים בדרך כלל, ומה שמעניין בפלא הזה, הוא... שהשם מכאל הוא היפוך אותיות של מלאך.
אז, העובדה ששינינו את שמך לגלעד, לא פגעה בהיותך מלאך כל השנים הללו. כי גלעד המרנו לצרכינו, אבל בנשמתך נותרת מכאל/מלאך.
וכך כנראה היית לרבים ואולי לכל האנשים, שפגשת ושפגשו אותך.
במקורות היהודיים שלנו, טוענים המקובלים, שכל מלאך מוצמד לו שם על פי התפקיד שהוא מקבל בכל פעם.
לכל אדם מתלווה מלאך השומר עליו ומלווה אותו עד...עד... עד המקום שבו אתה נמצא.
גם עובר ברחם אימו, מלווה במלאך השומר עליו ומבטיח את הישרדותו ויציאתו לאוויר העולם, וזה היה תפקידך לזואי שלך, ליווית אותה עד לחודש השביעי, כי ידעת שהיא עברה את הרוביקון, ויכולה להמשיך בכוחות שטמנת בה, ובמיוחד בשם שהענקת לה, שסיווג אותה בין החיים.
ואז... הלכת!
אני יודע, שכמלאך לא יכולת להישאר בחברתנו, אם סיימת את תפקידך...
אבל, אנו מבקשים עזרה נוספת, פעולות שיקדמו אותנו הלאה, אנו זקוקים להנחיה - כי עוורים אנו, עינינו טחו מראות, ידינו הרפויות חסרות יכולת לקדם אותנו הלאה.
ילדי שלי,
אתה שהיית מלאך מן היום הראשון, התחלת בתפקידך, כתינוק מתוק ואהוב מאוד, כילד, וכנער, כבוגר וכאיש בעל מידות טובות, מלא חוכמה ודעת, כשעיקר הידע השגת כאוטודידקט, ועלית במעלות רבות שגבהו מיום ליום, משעה לשעה, ומרגע לרגע, עד שהגעת אל מעלת הנתינה - אחת המעלות הגבוהות ביותר.
רבים נותנים מעצמם,
יש הנותנים זמן - אך מוקצב במנות,
יש הנותנים דעת - המוגבל בחשיפת מקורות, ויש הנותנים מממונם - המוגבל בזמן,
וחוזר חלילה.
אבל אתה, נתת מעצמך... לא חלקים ממך, אלא את כל כולך, במאור פנים ובסבלנות אין קץ.
עצם העובדה שנולדת כמכאל והמקנה לך מעמד של מלאך, עומדת לרשותך היכולת לקבל תפקידים שונים ולשאת את שם המלאך המתאים...
אם כן, אנו שוטחים את בקשותינו בפניך, ותעביר אותם הלאה...
בוא אלינו כגבריאל וגבור על כל הניצבים עלינו להורגנו, ולהשמיצנו בקרב האומות.
בוא אלינו כרפאל, ורפא את פצעי הנפגעים במלחמה שנכפתה עלינו, גלה לנו את גורלו של תמיר נמרודי, החזר אלינו את החטופה והחטופים ולהביאם לקבר ישראל,
רפא נא את פגעי השבות והשבים, ורפא אותם, רפא את פגעי הגוף, רפא את פגעי הנפש, רפא את פגעי הנשמה, רפא את פגעי בני המשפחה השכולים, את פגעי האלמנות והאלמנים, את פגעי היתומות והיתומים, את פגעי הילדות והילדים שחוו מוראות שלא ישכחו במהרה, את פגעי בני הזוג שנותרו בודדים, רפא נא את נפגעי הרוח, רוח שמסיטה אותם הרחק מאיתנו רחוק מהעם, רחוק מהמולדת,
רפא את כל אלה שבחרו להיות איתנו ולהשתייך אל העם הנפלא הזה.
רפא את ההורים הממתינים בקוצר רוח לקבור את יקיריהם שלא עמדו בתנאי השבי.
בוא אלינו כמכאל, כן פשוט כך, עם התואר הזה, תוכל להראות לנו שמי כמו אל, שיכול לגאול אותנו ולחלצנו מהסחי שאנו מתבוססים בו בשנים האחרונות, ובמיוחד בשלוש השנים שקרעו אותנו לגזרים.
ובוא אלינו כדיוניסוס - כמו שהופעת מול נוח כשיצא מן התיבה ונטע כרם והפיק יין, אנא בוא ותופיע אל מול כולנו, והשקה אותנו יין, אם כדי שנשכח את צרותנו, ואם כדי להפיח בנו מעט שמחה כדי שנבחין בתקווה המציצה אלינו מעבר לפינה, ולא נטבע במבול הצער שאופף אותנו.
בוא אלי, ואסלסל אליך את החלק המלאכי של היין, ואל האחרים את מה שיוותר.
מכאל, מלאך שלי...
בוא אלי ואספר לך על בני, בוא אלי ואגולל את כל 48 השנים שהיה איתי, ואת השנתיים בלעדיו.
בוא אלי מכאל, חשוב לי שתהיה הפרטנר שבאוזניו אגולל את התחושות שמלוות אותי - מאז...
בוא, בוא, ואחשוף בפניך את מה שאינני חושף בפני אדם, בוא ואתרפס בפניך על ההחמצה שחווינו שנינו, בוא אלי מלאך שלי, ואגלה לך הכול, ואולי... תסלח לי, כי אני סלחתי לך זה מכבר...
בעצם, אינך זקוק לסליחה.
היית כתינוק שנשבה, כן, תינוק! כמו שאמרו חכמים "גירסא דינקותא" משמעותו, שדברים הנאמרים לילד קטן, נחרתים עמוק במוחו ובלבו לשנים רבות, ולעיתים קשה לעקור אותם.
ואל תתבלבל בין שתי הדמויות עליהם נסוב השיח הזה, כי זה אופיים של הנפש, הנשמה והרוח שאינם יציבים ככל שהצער גובר.
היה שלום, מלאך שלי...
הישאר מלאך גלעד שלי... כדי שתוכל להיות לנו לעזר בהמשך חיינו.
ואל תשכח את מקורותיך - היותך יצור אדם, ובוא לבלות איתנו מפעם לפעם, כדי לראותך נע ומרחף...
מאיר חיים יוסף כפיר
אבא של גלעד...
כן, זה אתה.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
זו בדיוק הברכה המתבקשת...
שתהיה צרור איתנו - אנו והבאים אחרינו - לעד.
כ"ג בתשרי ה'תשפ"ו
15 באוקטובר 2025