חברים מהקשרים שונים
orem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper mattis, pulvinar dapibus leo.
אליס ליכטנפלד - מספרת...
נפגשנו בקיבוץ ארז שהוא עבר לגור אצלינו. הוא היה שכן שלי.
מיד התחברנו כי לשנינו יש חתולים. היינו עושים על האש כך סופש ביחד עם שאר השכנים.
כשהייתי בתפקיד כקצינה במעבר ארז, קרה פעם שהתחלתי ללכת ברגל לבסיס.
היה חם מאוד בחוץ וכשהייתי כבר חצי דרך משם, גיליתי ששכחתי את הנעליים הצבאיות בבית.
הסתובבתי והתחלתי ללכת בחזרה הבייתה, משהו שהיה מוסיף לי עוד הרבה זמן הליכה בחום.
פתאום אני רואה את גלעד בכביש בדרך להיכנס לקיבוץ. הוא ראה אותי סובלת והקפיץ אותי חזרה לבית, חיכה שאני אקח את הנעליים והקפיץ אותי חזרה לבסיס.
תמיד היה לו סיפורים מגניבים לספר והעלה לכולנו את החיוך
שלי פאר - מספרת...
את גלעד המדהים הכרתי היום לפני 5 שנים.
משוחררת טריה לאחר שחרור משירות קבע טסתי לארה"ב וחיפשתי אנשים לטייל איתם.
במקרה מצאנו אחד את השנייה דרך הפייסבוק וקבענו להפגש בוגאס.
הוא הגיע עם ג'יפ שחור עמוס בציוד צילום וחברה נוספת ויחדיו התחלנו לנסוע לאורך דרום ארה"ב.
עברנו חוויות שלא ישכחו בחיים, קמפינג בלילה קפוא סביב מדורה בניסיון לחמם אחד את השני.
צילומים מטורפים, נתקענו על גבי צוק בקולורדו בסיטואציה הכי קורעת שיכולה להיות בלי לדעת אם נוכל לרדת כשהכל מתועד בגופרו )(בלעדיו לא הייתי מצליחה לרדת).
בהמשך נפרדו דרכינו ולאחר כמה ימים של געגוע נפגשנו שוב בניו יורק והמשכנו ברוד טריפ לצפון ארה"ב, טיולים בשלג, צילומים צילומים ועוד צילומים.
כמובן שבאורח פלא גילינו ששנינו ילידי נצרת עילית וגם כשחזרנו ארצה המשכנו להפגש ולשמר את החברות.
טיילנו בארץ, הצטלמנו ואפילו קעקעתי את אחת התמונות האהובות עליי שהוא צילם על זרועי השמאלית ממש קרוב ללב.
עברתי לרחובות בעקבות לימודים והוא עבר לקיבוץ ארז לאחר שהתקבל לעבוד בניקון.
התחייבנו להמשיך לשמור על קשר על אף המרחק - שהוא יבוא לבקר אותי ואני אותו.
הוא כמובן עמד בהבטחתו והגיע לבקר אותי ברחובות, אני לא הספקתי לצערי לבקר אותו....
אני כרגע במילואים ללא גישה למחשב ולכרטיסי הזיכרון.
יש ברשותי תמונות משותפות וסרטוני וידאו.
אשמח לשתף הכל כשהטירוף יגמר.