גלעד האסטרונאוט
מקום העבודה של גלעד, היה בחדר הנקי במעבדת ניקון בתחומי אינטל בקרית גת
כשאתה בודד כל כך בחלל, חייב אתה לעשות סלפי מהבטן
הדר שחורי מנהלת כ"א בניקון - מספרת...
בסוף יולי גלעד טס לנסיעת עבודה באירלנד.
בבוקר, התקשר אלי עמיחי מנהלו הישיר של גלעד, ואמר שהודיעו מהמפעל באירלנד שגלעד לא הגיע למשמרת.
הוא לא ענה לטלפונים, מה שלא היה אופייני כמובן.
התקשרתי למלון שלו והסתבר שהוא כלל לא הגיע למלון ערב קודם כמו שהיה צריך, ואז התחלתי באמת לדאוג.
חברת הנסיעות עוד הייתה סגורה כי זה היה בוקר באירלנד, והתקשרתי לחברת התעופה והסתבר שהיה עיכוב בטיסה הראשונה והוא הפסיד את טיסת ההמשך, ולכן תפס טיסה מאוחרת יותר.
כשהוא הגיע הוא חזר אלי כי ראה שחיפשתי אותו, ואמר שהייתה לו בעייה עם הסים ולכן לא הודיע על העיכוב.
אמרתי לו שהכל בסדר וכולם דאגו לו מאוד, והוא "מן" נזף בי שהוא לא ילד ולא הבין בכלל למה צריכים היינו לדאוג.
ב-7 באוקטובר, כשכולם חיפשו את גלעד והוא לא ענה, כל הזמן התפללתי שגם הפעם הוא יחזור אלי עם איזה חצי חיוך חצי נזיפה שלא צריך לדאוג לו והכל היה בסדר.
ולצערי זה לא מה שקרה.
והדר שחורי ממשיכה...
בתחילת ספטמבר הודעתי לגלעד שבמשכורת הבאה אמור להיכנס לו בונוס על עובד מביא חבר, כי עברה חצי שנה מאז שליאור אליסי הצטרף לחברה.
גלעד ענה לי שזה בדיוק מתאים לו, כי הוא חוסך לחיתולים.
הוא רשם לי משפט אופייני לגלעד בניסוח שלו "אני בתהליכי ייצור של בת אדם".
והוא היה כל כך מאושר ואופטימי.
גלעד, איננו איתנו פה היום, אבל את החלום לבת הוא הגשים, ואני מקווה שהנוכחות של זואי, היא סוג של נחמה למשפחה שנותרה.
עמיחי טולדנו - מנהלו הישיר מספר...
מילים לגלעד,
מאתגר, וזה עוד לא מתעכל לגמרי שגלעד לא אתנו ולא יחזור….
מבחינתי בתודעה הוא בחופשה ארוכה או בהדרכה ארוכה דברים שלא זרים לי, תמיד יש מישהו בחופש, הדרכה או משימה בחוץ לארץ, ואנחנו עוד בעיצומה של מערכה בדרום לא נגמרת שבה חברים במשמרת עוד נקראים למילואים.
האסימון מתחיל לרדת, והיום הזה רק מחזק את ההבנה, אנחנו כאן כדי להזכיר ולזכור את גלעד.
נהנתי לעבוד עם גלעד ולנהל אותו, הוא היה ישר ואמיתי, לפעמים יותר מידי.
תמיד היה לו משהו לאמר מדברים ברומו של עולם עד לסרטון מצחיק שרצה לשתף.
הייתה לו יכולת לנהל שיחה עם כל אחד על כל נושא, היה פתוח ותמיד שיתף בקורות אותו.
גלעד היה ספונטני וקיבל החלטות מהרגע להרגע, אחת מהן הייתה נסיעה לאפריקה או לקוטב שנסגרה מהרגע להרגע והוא ביקש שאאשר לו חופשה לא מתוכננת כי זאת הזדמנות שלא תחזור, ויש עוד מקום אחד פנוי, ושאחר כך את האנרגיה ואת החופשים הוא ישקיע במשפחה החדשה שהוא מקים… והוא צריך להודיע לרועי גליץ אם הוא מצטרף או שלא היום. כמובן שאישרתי לו והוא יצא וחזר עם חוויות ותמונות מדהימות.
היה מאתגר לרתום אותו לנסיעה לאירלנד גם אם הייתה קצרה כי שוב הוא רצה להיות נוכח בארץ בשביל בת זוגתו שהייתה בהריון, לבסוף הוא נרתם ונסע וגם שם באירלנד השאיר את חותמו.
הוא היה מקצוען עם ידיים טובות, לא הייתה עבודה מאתגרת על המכונות שאנחנו מתחזקים שהוא חשש לבצע הייתה לו גמישות מדהימה וידיים ארוכות.
תמיד אזכור ואחסר את הצחוק, את החיוך את ההתלהבות ואת קולות השיחות שהיה מנהל באיזור שבו הוא ישב עם שאר המהנדסים במשמרת, שצמוד למקום שבו אני יושב...
יהי זכרו ברוך,
ושהשם ייקום דמו.
גיל עוזרי - ר"צ של גלעד - מספר...
גלעד עבד בצוות שלי במשמרת 4, במשך שלוש שנים.
מי שמכיר את גלעד, יודע שקשה מאוד לתמצת את האישיות שלו בכמה משפטים, אבל בכל זאת זכיתי, זכינו להכיר בחור מוכשר רחב אופקים, בעל חוש הומור, טוב לב, חייכן, הרפתקן שבעיקר ידע להנות ולחיות את הרגע.
גלעד היה מאוד נוכח במשמרת, מאוד ורבלי וסוג של אנציקלופדיה מהלכת עם ידע רחב, תשוקה רבה לצילום ואהבה לאלקרוניקה עם משיכת יתר בעיקר לדיודות:).
כיף היה לעבוד איתו, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת האווירה כשהיה במשמרת.
תמיד דאג לקחת איתו רמקול בלוטוס ולהשמיע מוסיקה תוך כדי עבודה, וכאחד שאוהב ועוסק במוסיקה, אני יכול לומר שהיה לו טעם ממש לא רע.
גלעד, היה בחור מוכשר מאוד עם ידיים טובות גם בנגרות! יום אחד הוא הבין שאני מתכנן שולחן לאולפן ביתי, לאחר שהקשיב לשיחה שלי עם אחת הנגריות, ואמר לי "עזוב, יש לי דוד ברחובות, תביא את התוכנית, אפנה אותך היכן לקנות את החומרים ונבצע את העבודה יחד, זה שטויות..."
אז גם שם באה לידי ביטוי הנדיבות שלו, אחד שתמיד נתן מעצמו גם אם לא התבקש.
גלעד, עבר לקיבוץ ארז, לא על מנת לחסוך, אלא על מנת להשיג את היעדים שלו.
אפשר לומר שהוא היה הספונסר של ניקון.
אם יצא לניקון דגם מצלמה חדש, או עדשה, הוא היה חייב לקנות שתיים מכל אחד, אחת בשרית ואחת חלבית:)
הלך על כל דבר שקרץ לו... כמו טיול אטרקטיבי ולא משנה מה היה המחיר, הוא מימש.
אני זוכר שגלעד סיפר לי שלא מזמן הוא הכיר בחורה מראשון לציון, וכבר העביר את הדירה מקיבוץ ארז לראשון לציון, וגם שם היו סיפורים רבים ללא גבולות, הבחור פשוט טוטאלי עם ההחלטות שלו!
היו לנו לא מעט שיחות על כך שהגיע הזמן להתביית ולחסוך לעתיד, ושיפסיק לממן את המניות של ניקון :)
אבל גלעד כמו גלעד, חי את הרגע ונהנה מכל מה שהוא אוהב.
ואולי, עכשיו בדיעבד אנחנו מבינים שהוא חי הכי נכון בשביל עצמו.
לאחר שהכיר את ג'ינקי אהובת לבו, וכשנודע לו שהם מצפים לבת, הוא שינה את הגישה שלו והחל להתייעץ עם שחר ה"ברוקר" שלנו במשמרת לגבי השקעות ארוכות טווח.
גלעד יחסר לנו מאוד ואנחנו עוד לא מעכלים שהוא איננו על אף הזמן שחלף...
אני מרגיש כאילו הוא יצא לעוד יעד אטרקטיבי וישוב בקרוב.
בכל פעם ששמו עולה במשמרת, עולה בנו חיוך ואין ספק שממש יחסר.
יהי זכרו ברוך!
זיו אשכנזי – חברו בניקון מספר...
גלעד ואני חלקנו כיסא ועמדת עבודה במסגרת עבודתנו במשמרות.
גלעד דאג להשאיר לי ולשאר חברי המשמרת איזשהו טריט כזה או אחר בעמדה, ככה, שיהיה כיף לפתוח את המשמרת, עוגיות, פירות, שוקולדים...
לא אשקר,מספר פעמים ניסיתי להעיר על מצב הניקיון בעמדה אבל מי בכלל יכל להתווכח עם איש חסר אגו באופן ברוטלי עם חיוך כזה מלא הבעה ומחשבה, אינטילגנט ומבריק.
תחסר לי מאוד איש יקר ואהוב
ליאור אליאסי - חברו בתיכון ובניקון - מספר...
את גלעד הכרתי בתיכון (בתחילת שנות ה 90). היינו יחד במגמת אלקטרוניקה.
דברים משותפים רבים היו לי עם גלעד, שנינו לא השתייכנו לשום קבוצה/חבורה. בכל זמן פנוי שהיה לנו פירקנו ובנינו דברים, גלעד זה האיש הכי סקרן שהכרתי, היה לו המון ידע בכל תחום, למדתי ממנו הרבה.
אחת החוויות שהמחישה את רמת הסקרנות שהייתה בו, טיילנו ביער סמוך למקום מגורינו, ומצאנו נפל של פצצת תאורה, גלעד מיד נרתם לרעיון, לנסות ולשגר אותה, כדי להבטיח שהפצצה לא תנחת עלינו או בקרבתינו, גלעד החזיק את הפצצה בשיפוע כדי להרחיקה מהיער ומאיתנו, והפצצה נפלה ביער עצמו, והיער החל לבעור.
כנערים שהאחריות מהם והלאה, נסנו על נפשנו לפני שיתפסו אותנו. כמו שציינתי, היה לו את האומץ לשגר את פצצת התאורה ולא עניין אותו הסיכון שבכך, הוא היה סקרן.
עניין משותף נוסף שהיה לנו, הטסת טיסנים יחד, גלעד תיכנן ובנה אותם לבד.
בהנדסאים (שנה י"ג) כשבנינו פרוייקט סיום הוא תכנן מגבר של מערכת שמע עם כל הרכיבים והפונקציות הכי מתקדמות כולל שלט רחוק.
כשהבוחן (צבי פופקו) ניגש לשאול אותו על הפרויקט גלעד הסביר לו באופן כ"כ מפורט ועמוק והבוחן התחיל לגלגל עיניים , להערכתי הוא לא הבין חצי ממה שגלעד הסביר. כמובן שקיבל 100.
הוא תמיד ידע איך הדברים עובדים,אהבתי את הפשטות שלו, הצניעות, היושרה, והרצון לעזור. לא היתה לו טיפת אגו.
כשהתגרשתי (2019) הוא היה לי לאוזן קשבת, תמך בי מאוד, ניסה להראות לי את הצדדים הטובים שבעניין. כשפרשתי ממשרד הביטחון בינואר 2023 הוא הציע להמליץ עליי לעבוד בחברת nikon, הוא כ"כ שמח לעזור לי.
היום אני מרגיש שאיבדתי חבר של פעם בחיים, אני לא יכול להצביע על עוד חברים בעלי אישיות כמו של גלעד.
היום אני עדיין ב nikon ואחרי כל מה שקרה באותו יום, השיחה האחרונה שלי איתו כמה רגעים לפני מותו, הפספוס האדיר הזה, אין יום שאני בא לעבודה מבלי להרגיש ריקנות עצומה, תחושה של אובדן וכאב.
לא הספקתי לחוות איתו מספיק את הפרק הזה של העבודה.
חודשיים לאחר מותו נולדה בתו, כואב לי מאוד שהוא פספס את הקמת המשפחה שהוא כ"כ רצה ותכנן, זה קורע לי את הלב בכל פעם מחדש.