החברים מחברת אי.סי.איי
sdgfsdgfd
אלחנדרו קוזין מספר...
בשנת 2006 התחלתי לעבוד באי.סי.איי , ושם הכרתי את גלעד. היינו ביחד בהנדסת שדה ובעיקר טיילנו בעולם ושדרגנו מערכות תקשורת. אחרי חצי שנה גלעד חיפש שותף לדירה שלו ברמז כי כמו תמיד הוא צריך לחסוך כסף כדי שיוכל לבנות את המכוניות שלו. היה חדר פנוי שהיה חצי מעבדה וחצי מוסך עם נוף פנורמי לחניית השברולט קאמרו המשופדת והמסתובבת.
השותפות שלנו בדירה הייתה מוצלחת מאוד. שנינו כמעט ולא היינו בבית, וכשכן היינו הבית תמיד היה מלא בחברים. כל ערב היו באים אלינו אסף שלוש, ואדים שוסטרמן, יובל אלברג, משה שכטר, לפעמים גם בני הדודים טל, אייל ודולב, יוסי פור, דוד דינר ושוקי דהאן שעם הזמן קיבל את התואר השותף הסמוי שהיה גר על הספה.
זאת הייתה תקופה יפה. היינו מעשנים הרבה ג'וינטים או שותים אלכוהול ומשחקים מרוצי מכוניות בפלייסטיישן ונוהגים בכיסא שגלעד בנה. לפעמים היינו מקשקשים על כל מיני רעיונות לסטרט אפ הבא שמעולם לא יצא לפועל.
גלעד כמו גלעד מעולם לא עצר. תמיד הוא היה בעשייה וכל הרהיטים בבית היו מעשה ידיו. או שהוא היה עסוק בבניית מטוסים קלים שגם את התוכנית לבנייה הוא היה כותב, או בשיפוץ האוטו שתמיד היה עוד חלק לפרק ממנו, או בעבודה בגינה.
בשיא של הגינה היו בה שתי בריכות ומפל מים וגרו בה דגי ם, ארנבים, תוכים, סטיגי החתול, ושניצל הברווז. בגינה גלעד גידל פסיפלורה, גויאבה, לימון, תירס, פלפל, עגבניות והרבה צמחים כמו מרי ואנה. גלעד תמיד התייחס לעבודה כמשהו שולי וקליל, שקורה בצד של החיים ועוזר לממן את התחביבים הרבים שהיו לו.
ובכל זאת תמיד הוא עבד בכיף, וזה היה לו קל כי הוא היה כזה גאון. היו לו יחסי אנוש מדהימים וכולם אהבו אותו וכולם רצו להיות סביבו ולקחת חלק בדברים שהוא התעסק בהם.
גלעד תמיד היה שמח ואופטימי, תמיד עזר לכולם והוא היה כולו טוב.
חלום הקורבט של גלעד כל הזמן היה ברקע, ובסוף שנת 2007 גלעד החליט שהוא לא יצליח להגשים את החלום שלו בארץ כי הוא צריך לחסוך יותר כסף. היו לו אופציות לעשות רילוקיישן לאפריקה או לארה"ב וגלעד בחר לעבור לארה"ב. בשנת 2008 אני עברתי לברזיל אבל גם בשנים שבאו לאחר מכן נשארנו חברים. באתי לבקר אותו פעמים רבות בארה"ב, פעם אחת עם אשתי עוד לפני שהתחתנו. כשהוא הגיע לארץ לביקור הוא התארח בבית שלנו באבן יהודה.
דבר אחד היה קבוע לכל אורך הדרך וזה החיפוש של גלעד אחרי האהבה והרצון הגדול להקים משפחה. לא משנה כמה הרבה תחביבים וכמה תשוקה הייתה לו לתחביבים האלה, בכל רגע הוא היה מוכן לעזוב הכול בשביל ההזדמנות להגשים את החלום הכי גדול שלו.
מאיר היקר, הבן שלך היה איש מיוחד ויחיד במינו, עם מוח ענק ולב ענק עוד יותר ואהבתי אותו מאוד. הוא חלק גדול מתקופה משמעותית ויפה בחיים שלי.
זה כל כך עצוב שהוא לא כאן.
יובל אלברג - מספר...
הכרתי את גלעד בשנת 2005 במהלך עבודה משותפת בחברת אי.סי.איי. שנינו היינו בהנדסת שדה וגלעד כבר היה אחד הותיקים בצוות. זכור לי שגלעד ישב בחדר הפינתי במסדרון יחד עם עוד שני חברה ותמיד היתה בחדר המולה חיובית, כלומר התרחשות שמשכה אליה את חברי הצוות אם לשיחה חברית, התייעצות מקצועית או סתם כנקודת מפגש שתמיד נחמד להיות בה.
בכל רגע וזמן דבריו, אמירותיו, עיסוקיו היוו עניין לכל מאזין. מהימים הראשונים בהם הכרתי את גלעד התוודעתי לתחביב המכוניות שלו. לימים הפכנו חברים לצוות ואני אף זוכר שבבית שלו בשכונת פג׳ה בפתח תקוה היתה שברולט קמארו שהוא לא הפסיק לשפץ ולתקן. היכולות שלו הרשימו והדהימו אותי תמיד. הדרך שבה ניגש לכל בעיה או אתגר בצורה כל כך שלווה ורגועה, עם הרבה ביטחון שהוא יצליח לפתור, וכך אכן היה.
גלעד תמיד היווה בעיני בחור שממצה את החיים. שלא נותן למגבלות הזמן או החומר לעצור אותו מלהשיג את רצונותיו וחלומותיו. המטרה שהייתה לנגד עיניו, היא שהאירה את דרכו תמיד, והקושי ככל שהיה לא האפיל עליה.
גלעד חייך תמיד ואופטימיות הייתה דרכו. גלעד היה חבר שנכון לסייע בכל עת, לארח בכל זמן, להקשיב, ובכלל איש משכמו ומעלה.
ברונו - מספר...
יצא לנו להתחבר בכמה פרויקטים שעבדנו יחד כמו על גלוב בפיליפינים (כבר אז הוא היה בטוח שהוא ימצא מישהי מהמיזרח).
לאורך השנים שמרנו על קשר ובתקופה שגר בארה"ב יצא לנו להיפגש מספר פעמים שהיה בורח מהקור לדרום.
בביקורים הוא הצליח להדביק את אשתי בחיידק הצילום ועד היום היא חוזרת על המשפט של גלעד "לא יוצאים מהבית בלי מצלמה".
כמה תמונות מהפעמים האחרונות שנפגשנו ... כולל פעם שגלעד והבן דוד ישנו אצלנו. גלעד היה "מהנדס" דברים וכמו שאמר יוסי פור הוא היה ממש מגייבר ומומחה באילתורים.
גיא ואגו - מספר...
הכרתי את גלעד כשבא לעבוד בצוות שלי באי.סי.איי
גלעד היה אחד העובדים הכי טובים שלי. לא היתה משימה שלא היה מוכן לקחת ותמיד עשה אותה על הצד הטוב ביותר תמיד הפגין יצירתיות ויוזמה. הכל תמיד בחיוך. כל צרה הפכה להרפתקה בעיניים שלו. המשכנו להיות בקשר גם כשעבר לארה"ב ואני לפאנאיה והתראינו גם שם.
בהמשך החיים כשהתחלתי לצלם, נפגשנו לקשקש על צילום. תמיד יורד לפרטים, תמיד מלא ידע והכל מתובל בהומור שלו. שכל צרה יכולה להיות חוויה. לצערי החוויה האחרונה נגמרה בטרגדיה נוראית 😔
יוסי פור - מספר...
גלעד, כשמו כן הוא, גיל-שמחה, לעד.
את גלעד היקר הכרתי בשנת 2000 כשעבדנו יחד בחברת אי.סי.איי. הוא ישר בלט בחוכמה, בשנינות ובאנגלית המשובחת שלו.
הייתה לו הבנה טכנית מעולה כך שגם הסיטואציות הקשות ביותר היו פשוטות עבורו ואת הכל הוא עשה בקלות, בפשטות ובמהירות, ובשאר הזמן, כמו שכולנו הכרנו אותו, הוא פשוט נהנה.
הוא תמיד ביקש לטוס למקומות הכי אקזוטיים ולתקופות הכי ארוכות, כל מעבר שלו בדיוטי פרי כלל רכישה של מוצרי אלקטרוניקה משובחים, באחת מנסיעות העבודה, גלעד טס לאוסטרליה ואכל בשר תנין ובשר קנגרו רק בשביל החוויה, וגם פעם אחת לשם ההנאה, הוא אפילו תלה במשרד פוסטר גדול של בריטני ספירס, בלי להתייחס לתגובות מסביב.
ללא ספק, גלעד אהב את החיים.
בתקופה הזאת גלעד שכר דירה עם חבריו מחיל הים, רוני הברמן, שעבד איתנו בצוות, ואשר פואה. הדירה כללה מערכות סאונד ווידאו משוכללות שגלעד בנה, כך שחוויית הצפייה בסרטים הייתה מושלמת.
באותה התקופה הוא אהב מאוד מחזות זמר, במיוחד את CATS, ורק בזכותו הכרתי את העולם הזה ואפילו לקחתי את אשתי למחזמר בלונדון.
בדצמבר 2001 החברה שעבדנו בה הייתה בקשיים והחליטה לקצץ 10% מהמשכורת, גלעד החליט לנצל את ההזדמנות, לעזוב את העבודה וכך להימנע מתשלום קנס על החזרת רכב הליסינג ובמקביל להתחיל ללמוד להנדסת אלקטרוניקה במכון הטכנולוגי חולון.
גלעד הוא האשם העיקרי בכך שלמדתי הנדסת אלקטרוניקה. בחוכמה ובשנינות שלו הוא הצליח לשכנע אותי שיש המון יופי וכיף במדע וביצירה ושאנו רק צריכים ללמוד זאת לעומק.
לימים הבנתי שזה למעשה החלום ואהבה של גלעד ולא שלי, אבל מכוח האינרציה המשכתי וסיימתי את הלימודים בזמן שגלעד עזב את הלימודים מסיבותיו.
בשנת 2005 התפנה תקן בהנדסת שדה ב-אי.סי.איי, ישר משכתי את גלעד בחזרה לעבוד איתנו.
תוך זמן קצר הוא הפך להיות אהוב על כולם וחבר של כולם והדירה שלו הפכה להיות המרכז החברתי של החברה.
הדירה הייתה ברחוב רמז דוד בפ"ת ובעבר היא שימשה כגן ילדים, הייתה לה חצר ענקית שאפשרה לגלעד להגשים את כל הרעיונות שלו (גלעד גר שם עם דוד שלו טל ודולב ואחר כך עם חבר מהעבודה אלחנדרו) הוא בנה בעצמו שער חשמלי משוכלל כשאת המנועים עבור השער הוא פירק ממכונות של משחקי וידאו ישנים.
הוא בנה בגינה בריכת נוי לדגים וברווזים. הוא בנה גם מתקן שמדמה נסיעה ברכב אמיתי עבור הפלייסטיישן שלו.
וכמובן, לא נשכח את הדובדבן שבקצפת, השברולט קאמרו שהוא קנה והחל לשפץ עד לרמת השלד.
בכדי לאפשר את השיפוץ גלעד חפר בור בחניה, בדיוק כמו שיש במוסכים. הרכב פורק מ-א ועד ת אך המלאכה לא הושלמה עד תום מכיוון שגלעד טס לארצות הברית והיה עליו לפנות את הבית.
בין לבין גלעד קנה פונטיאק לבנה, הוא שם בה מערכת סאונד שיכולה בקלות להתאים להופעה בפראק הירקון. גם כאן, עם היכולות הטכניות המשובחות שלו, הוא התקין ברכב אביזרי מיגון שהוא יצר בעצמו כך ששום גנב לא יוכל להתניע את הרכב.
בסופו של דבר הגנבים לא היו הבעיה, הרכב התהפך לתעלה בכביש "מכבית" כשגלעד ניסה "לבחון" את קצה הביצועים של הרכב.
כפי שכבר אמרתי, גלעד אהב את החיים, אך בנוסף לכך, הוא תמיד היה נכון לתרום ולעזור. פעם אחת, בדרך ללימודים, נתקעתי עם הרכב באמצע שום מקום, טלפון אחד לגלעד והוא הגיע עם כל הציוד הנדרש, עשה כמה חישובים פיזיקליים וכמה פעולות של מקגייוור והרכב חולץ בשלום.
כשגלעד היה בארצות הברית ביקרתי אותו ביחד עם אחי הצעיר, וגם אשר היה שם במקרה. גלעד סיפר לנו על הבדידות שלו שם ועל הגעגועים לארץ אבל מנגד מטרת העל שלו הייתה לחסוך מספיק כסף כדי לקנות קורבט ואחר-כך לחזור לארץ ,מסיבה זו הוא בכלל לא רצה להגיש טפסים עבור גרין כארד.
הבית בארצות הברית היה מבנה דו קומתי כך שבקומה הראשונה גרה משפחה קוריאנית ומעליהם גלעד. כרגיל, מתוך דאגה לאחר, הוא התעקש שנלך בבית בצורה מאוד עדינה כדי שלא נרעיש לשכנים מלמטה.
לפעמים כשעושים טוב מקבלים טוב ולימים בעל הבית נעלם לחלוטין, לגלעד ולקוריאנים לא היה למי לשלם את שכר הדירה. בגמר תקופת השכירות הקוראנים עזבו את הדירה וגלעד נשאר לגור ב-2 הדירות ומבלי לשלם יותר שכר דירה.
גלעד היה נדיב ורחב לב בצורה יוצאת דופן, תמיד חי את הרגע והשקיע את המקסימום בכל דבר שעשה. ניסיתי הרבה פעמים לדבר אתו על השקעות וחסכונות לעתיד אבל הוא העדיף לחיות את הרגע.
בדיעבד טוב שהוא לא הקשיב לי.
את גלעד פגשתי בפעם האחרונה ביום 28 לאפריל 2022 בערב על האש אצלי בבית עם החברים מאי.סי.איי. גלעד הגיע עם מצלמה, צילם את כולנו וכמובן הצחיק את כולנו.
לסיום, כדי שנסיים עם חיוך, אספר סיפור קצר שממחיש בצורה טובה מי היה גלעד:
פעם אחת גלעד, קובי צאנלי, אני ואיש נוסף עלינו במעלית. האיש הנוסף שאל אותנו איך אנחנו מסתדרים בימים אלו, גלעד ישר ענה לו בטבעיות ש"כל אחד תקוע בשיט של עצמו בחברה המסריחה שלנו", קובי ואני החלפנו צבעים כי ידענו שהאיש הזה הוא מנכ"ל אי.סי.איי אבל את גלעד זה לא כל כך עניין.
Pablo Garfunkel says
I first met Gilad around 2005, in Israel, when we were both working at ECI Telecom, and we later collaborated in one of the projects I managed in Costa Rica.
More than anything else, I always admired how he seemed to be at ease with where he was in life, making the most and best of every situation. I recall him having me and a colleague, Moshe Lavi, at his house in NJ back in 2013; I was going through a rough period and this visit to him marked a turning point moment for me that helped me moved forward.
More recently, in May-2023, I admired his bravery and boldness - pursuing the most spectacular photographs of the Iron Dome interceptions that were prominently displayed on major outlets worldwide.
I mourn the loss of Gilad, will remember his positive warm attitude and would like to share my deepest condolences with his family and loved ones.
I remember Gilad fondly for his fun 'embrace life' persona, as well as getting me hooked up on Top Gear
לילך ברעם - מספרת...
את גלעד הכרתי כששנינו עבדנו באי.סי.איי. היינו חבורה של 6 אנשים בערך.
כמעט כל ערב היינו נפגשים אצל גלעד בדירה בתל אביב.
מבלים ביחד, מכינים ארוחות ערב ביחד, משחקים בפלייסטיישן, מעשנים וחולמים על העתיד.
אהבתי את החיוך שלו, את חוש ההומור המאוד שנון שלו, את החוכמה שלו למרות שחלק מהדברים שסיפר לי לא הבנתי... גיליתי יותר מאוחר ששנינו גרנו בניו יורק באותה התקופה.
כשחזרתי לארץ, חידשתי איתו את הקשר ומיד הוא הגיע אלי. התגעגעתי כל כך.
שנינו צלמים רק שהוא כמו תמיד לוקח את זה לכיוון הכי מקצועי שהוא יכול.
אני מתגעגעת אליו כל כך.
עיניו המחייכות, לבו הענק, מלא חוכמה ושנינות, וכל דבר שנגע בו, הפך לזהב… אילו הזיכרונות שנחרתו בי.
שוקי דהן - מספר...
את גלעד הכרתי ב-2005, כשהצטרף למחלקה באי.סי.איי.לא חשבתי שאוכל להסתדר עם בן אדם שמדבר כל כך הרבה ובקול מאוד רם.
נשלחנו יחד לפינלנד, ומאז הפכנו לחברים טובים. גיליתי שהוא מדבר הרבה, כי הוא יודע הרבה על הרבה תחומים, והוא אוהב לחלוק את הידע שלו, כמו שהוא אהב לחלוק את כל מה שיש לו עם משפחתו וחבריו .
גם ביתו היה פתוח להרבה אורחים והיה מארח בלב רחב. הרבה אנשים רצו להיות בחברתו ולספוג מהידע והחוכמה ולהנות משמחת החיים, הכנות והתמימות ומהאדם המיוחד שהוא. תמיד אמרנו בין החברים שמי שתהיה אישתו תהיה מאושרת.
גלעד לא ידע לשקר, הכל היה גלוי ופתוח. דובר אמת בלבבו. כשהתמונות של "כיפת ברזל" שלו התפרסמו , הוא הוצף בהודעות שהאשימו אותו כביכול בפיברוק התמונות. הוא ישב בסבלנות, ענה לכל אחד מהם והוכיח להם את אמיתות התמונות.
תמיד שמח ומסביר פנים, תמיד מוכן לעזור ומשרה אווירה טובה בכל מקום שנמצא. הוא אהב לחבר בין כל האנשים הרבים שהוא הכיר והיה חשוב לו שכולם יכירו את כולם. היה קונה הרבה אוכל ומתחיל להתקשר לכל מכריו, מזמין אותם לביתו ומתאר מה יש לאכול ומוודא מי מגיע.
את הרגשות שלו הוא ידע להביע במעשים והיה מעניק הרבה מזמנו וממה שהיה לו עבור אחרים. תמיד היה עסוק בלעזור לחבר או בן משפחה לתקן ולבנות ולשפץ. וכלי העבודה שלו וציוד הצילום תמיד היה מפוזרים בין חבריו.
בראש של גלעד תמיד היו תוכניות ופרוייקטים ובנייה של דברים שלרוב בני האדם ניראים בלתי אפשריים לביצוע וגם אם כן, זה ייקח הרבה זמן לעשות. כל פרוייקט שלו וכל תוכנית בוצעו במהירות ולרוב הוא עשה הכל לבד.
רק לאחרונה, כשהתגורר בראשון לציון, ראיתי אותו מקים לבדו חניון מקורה לקורבט שלו ביומיים של עבודה.היה לומד כל הזמן ומהר מאוד על הרבה מאוד תחומים, ומהר מאוד היה מיישם את כל מה שלמד.
התכנית הראשית שלו תמיד הייתה למצוא בת זוג ולהקים משפחה, גם את זה הוא הספיק לעשות.
גלעד ימשיך ללוות אותי כל החיים ואני תמיד אזכור אותו עם חיוך ושמחה שזכיתי שהיה לי חבר כזה.
אבי ענאני - מספר...
מי שיקרא את המילים, כנראה שינסה להתאמץ לחבר אותן לדמות מציאותית, לעומת זאת מי שמכיר את גלעד יוכל בקלות להתחבר למילים ולתיאורים ולהוציא משם את דמותו, לחייך ולומר בקול זה היה גלעד.
אחת התכונות המשמעותיות שמיד ראיתי בו היא היכולת להתחבר לבני אדם, ליצור חברויות גם אם זה בין אנשים שונים ממקומות שונים שספק אם היו מצליחים למצוא חיבור ביניהם לולא הגישור של גלעד, והוא לא היה צריך הרבה בשביל כך. ועשה זאת ללא מאמץ, עם חיוך ורוח שטות. רוח שטות, שכל אחד היה בקלות מתחבר אליה. כזאת שהיתה מוציאה מכל אחד את הילד שבו. ואז היינו מוצאים עצמנו כמו ילדים הופכים לחברים וכל זה בזכות הנוכחות שלו בחדר.
גלעד ידוע כמארח נפלא. כזה שביתו פתוח בכל עת לכל אחד. כזה שצמא לחברה ומזמין חברה. בזמנים בהם היינו יותר לבד , הוא ואני, מסביב לעולם וגם בארץ, הוא היה מרבה לשבח אותי על מה שנראה בעיניו כישרון לגשת ולחבור אל נשים ולעומת זאת אני סיפרתי לנשים על גלעד שהוא הגבר האידיאלי, כזה שכל בחורה צריכה. סיפרתי שאני מעריץ אותו על היכולת לרצות .
גלעד היה מלא ברצון להתמסר, לאהוב, להעניק. אותה דמות של גבר מהסרטים שמגיע ומוכן לעשות הכל בשביל האישה שלו. ההכרה בכך היתה מלווה בפירגון, הדדיות, והיה מספיק חיוך בשביל התקשורת בינינו כדי להבין מה כל אחד חושב. שקופים ושלמים ולכן זה הרגיש כל כך נוח בחברתו. השיחות היו משום מקום על כל דבר.
לאחרונה סיפר לנו על כך שעומדת להיוולד לו בת. דיבר על כך באושר והיה נראה שהוא נכנס לדרך חדשה. זה היה כל כך מסקרן לראות את זה קורה.
הוא סיפר על התכניות שלו ואיך הכל מתמקד בסיפור החדש בחייו. היתה בו הרגשה של סיפוק שהוא בדרך הנכונה, ומגשים את חלומותיו.
גבר מהאגדות, גלעד