חפרתי לגלעד איזה ציוד לקחת לגרינלנד. ואוו, כמה סבלנות היתה לו אלי. בסוף אחרי כל החפירות הוא פשוט הגיע אלינו הביתה עם תיק ענק מלא בציוד והתחיל להוציא עדשות ומצלמות. ״תקחי את זו ואת זו. אולי גם את זו. את זו אולי אל תקחי כי אז תהיה לך התלבטות, אבל אולי תקחי שיהיה...״. כזה היה גלעד, נתן מזמנו, נתן מעצמו, נתן מכל מה שהיה לו ולא ציפה לקבל שום דבר בתמורה. אחרי שגלעד נתן לי את משקולת ה-400 2.8 לטיול בקניה, הוא הצליח להחדיר את המחשבה לרכוש 400 חדשה. בסופו של דבר החלטתי והזמנתי, הוספתי כמובן גם מצלמה תואמת. כשהעדשה והמצלמה הגיעו (חצי שנה לאחר מכן), נסענו גלעד, שוקי ואני לאילת למסע השופינג שלנו, כל אחד במטרת קניה אחרת. לאחר שהגענו לחנות וקיבלתי את הקופסה עם העדשה והמצלמה היקרות ואחת הרכישות החשובות בחיי, עמדתי לשלם בקופה. כשהסתובבתי, הציוד כבר היה מחוץ לקופסה, מורכב ובבדיקה! :))) לא היתה לו שום מחשבה על טקס הפתיחה המיותר שכולנו כל כך אוהבים. רק לצלם כבר!!